למה ילדים לא משתפים פעולה בטיול ואיך אפשר להגביר את שיתוף הפעולה?

יצאתם לטיול בחו"ל עם הילדים, השקעתם את מיטב זמנכם וכספכם ובכל זאת אתם מרגישים שהילדים לא מרוצים? לא משתפים פעולה ולעיתים אף כפויי טובה?

רציתם שיהיה להם הכי כייף בעולם, אמא ואבא לוקחים אותם לגלות עולם והם אפילו את המעט של לרדת מהרכב לא מוכנים?

ישנן סיבות רבות אפשריות לכך שילדים לא ישתפו פעולה בטיול משפחתי, שאם מזהים אותן מראש ניתן לצמצם אותם כמעט לחלוטין. הנה כמה סיבות אפשריות ורעיונות לפתרונן:

• חוסר מעורבות בתהליך התכנון: ילדים עשויים להתעניין פחות בטיול אם לא היו מעורבים בתהליך התכנון. שיתוף הילדים בתהליך התכנון, כמו בחירת פעילויות או יעדים, יכול להגביר את המעורבות וההתרגשות שלהם מהטיול. תנו להם להיות שותפים בהתאם לגילם או למידת הרצון שהם מראים להשפיע על החלטות בטיול. ברגע שיחושו תחושת שייכות לטיול ולמשפחה, אוטומטית יגבר הרצון שלהם להשתתף בטיול. תנו להם להחליט בין פעילויות, תוודאו מה הפעילויות שהיו רוצים לעשות ביעד מתוך הפעילויות שאתם גם ככה מתכוונים לעשות, שתפו אותם בבחירה בין מקומות הלינה הפוטנציאלים, ואם עוד לא החלטתם על יעד – שתפו אותם בבחירת היעד. אין צורך לתת להם לנהל את הטיול אלא רק להרגיש שותפים, בעלי השפעה ומשמעותיים. לא תאמינו כמה התרגשות וצפייה תצא מהם.
• שעמום וחוסר פעילויות: ילדים עלולים להשתעמם אם אין מספיק פעילויות או אם הפעילויות אינן תואמות לגיל. חשוב לתכנן פעילויות שמתאימות לגילם ולתחומי העניין שלהם. טיול מלא באטרקציות אקסטרים לילד שמפחד או סיור במוזיאונים לילד שזקוק למרחבים ופריקת אנרגיות אינו מותאם ועל כן גורר חוסר עניין ושיתוף פעולה. אז מראש תשאלו אותם מה הם היו מעדיפים ותיקחו בחשבון שבטיול עם ילדים יש להגיע לפשרות ולהיות גמישים ופתוחים לשינויים, אגב תוכנית היא מצע פורה לשינויים וחוסר תוכנית היא מצע לשעמום וחוסר עניין.
• חוסר שגרה: ילדים עלולים להיאבק בשינויים בשגרה במהלך הנסיעה. שמירה על שגרת טיול עקבית, כגון זמני ארוחות ושינה, יכולה לעזור לילדים להרגיש בנוח יותר ולהפחית מתח. כמו גם הכנה של מה הולך להיות בכל יום בטיול.
• ג'ט לג ועייפות נסיעות: נסיעות יכולות להיות מעייפות, וג'ט לג יכול לשבש את דפוסי השינה, ולגרום לילדים להרגיש עצבניים עם מצב רוח פחות טוב. חשוב לאפשר מנוחה מספקת ולהסתגל לאזורי זמן חדשים כדי למזער את השפעת הג'ט לג. למשל ביום הראשון כדי לתכנן יום קצר ורגוע שלא ייקח את הילדים לקצה. גם אנחנו לא בשיאנו שאנחנו עייפים ורעבים. תכננו יום קצר ורגוע ותדאגו לאוכל זמין שלא צריך לחכות לו (מסעדות אאוט, פיקניק מהסופר- אין). השילוב של עייפות ורעב הם המתכון המנצח של תסכול וחוסר שיתוף פעולה, גם אצלנו אגב. כמו כן במהלך הטיול נתכנן ימי טיול עם זמני נסיעות שאנו יודעים שנוכל להכיל. למשל 10 שעות על הכביש כדי לקחת את הילדים לראות את שבט ארוכת הצוואר בצפון תאילנד, ביום אחד כמו שאני עשיתי עם ילד בן שנתיים וילד בן 5 – פחות מוצלח, מזל שהם ישנו רוב הזמן אבל לא הייתי חוזרת על הזה, זה התיש גם אותי ואת בעלי.
• געגועים הביתה: ילדים עלולים להתגעגע לנוחות הביתית ולהתקשות להסתגל לסביבה חדשה. הבאת פריטים מוכרים מהבית, כמו צעצוע או שמיכה אהובים, יכולה לעזור להקל על געגועים הביתה. גם טיול כוכב- בסיס לינה אחד ממנו יוצאים לטיולי יום יכול ליצור עוגן אצל הילדים. מקום הלינה יהווה במהרה את המקום הבטוח והקבוע בטיול ובנוף המשתנה והחדש. סדרו את הבגדים בארון החדר ובמידה ויש מקרר רכשו מוצרים מוכרים וכבדו את הילדים כל בוקר וגם קחו איתכם לימי הטיול.
• בעיות התנהגות: ילדים עלולים לחוות בעיות התנהגותיות, כגון התקפי זעם או התמוטטות, במהלך נסיעות עקב מתח או שינויים בשגרה. חשוב להתייחס לנושאים אלו בצורה רגועה וחיובית. יש להכיר ברגשות שלהם ולתרגם להם מה הם חווים, לתת להם לגיטמציה לחוות את הרגש הזה ואף להזדהות איתם, ומצד שני להציע דרכים חלופיות להתמודדות שלהם – למשל עצירת המסלול, עצירת הפעילות, שינוי פעילות, התבוננות בנוף, נשימות עמוקות, חיבוק גדול וארוך, לשאול אותם מה יכול לעזור להם ולגרום להם להבין שלא תמיד אפשר הכול, לקצר את היום – לפעמים יש להם כבר עומס מידע. בקיצור עלינו להיות גמישים, לדעת לשחרר ולהבין שלא תמיד נספיק את כל מה שתיכננו וזה בסדר, כי זה מה שמתאים למשפחה שלנו. בחלק מהמקרים נרצה להציע הסחת דעת או פעילות חלופית כדי להפנות את תשומת הלב שלהם. בעצם סוג של "פלסטר", אך בטיול לפעמים אין ברירה- למשל כאשר נעמוד בתור בשדה תעופה או בזמן טיסה. את התרגול של מציאת דרכי התמודדות ללא "פלסטר", נשאיר לשגרה או לזמן שיהיו מעט יותר רגועים ולנו יהיה מעט יותר מרחב תמרון. פלסטר לדוגמא- צפייה בנייד, מוצץ, אוכל, משחק.
• מחלה או אי נוחות: ילדים עשויים שלא לשתף פעולה אם הם לא מרגישים טוב או מרגישים אי נוחות. חשוב לטפל בכל חשש בריאותי בהקדם ולהבטיח שנוח להם ושיש להם כל מה שהם צריכים. לכן נדאג לאריזה של הבגדים האהובים עליהם, שנוחים להם והם מסכימים ללבוש אותם גם בבית, נדאג לארוז בהתאם למזג האוויר הצפוי ביעד, ובהתאם לפעילויות המתוכננות. ניקח איתנו עגלה לילד עד גיל 6 – זה נשמע לא הגיוני אבל חכו שתגיעו ליעד ותראו עד כמה העגלה הצילה את הטיול. כמו כן, נארוז תיק תרופות לגיבוי שיכלול את כל תרופות שמתאימות לילדים שלנו כגון – טיפות עינים/אוזניים/ הקלה על כאבים/ חום/ כאבי גרון וכל דבר שאתם יודעים שיוכל לעזור לילדים האישיים שלכם וגם לרוגע שלכם. למשל אני לקחתי לטיול האחרון מכשיר אינהלציה אלחוטי מלבד כל התרופות. אני יודעת שלעיתים התינוקות שלי נוטה להשתעל חזק ולא רציתי להגיע למצב שאין לי מענה עבורה. לשמחתי לא נאלצתי להשתמש בו עבורה או עבור אף אחד ממשתתפי הטיול. הרוגע שזה הסב לי היה שווה. הורים רגועים = ילדים נינוחים.

בסך הכל, חשוב לגלות הבנה וסבלנות כאשר מטיילים עם ילדים. טיפול יזום בנושאים אלו ושילוב ילדים בתהליך התכנון יכול לסייע בהגברת שיתוף הפעולה וההנאה שלהם מהטיול המשפחתי.